|
יום אחד אקח את מקל הנדודים
אצא לטייל לטפס על הרים
אויר פסגות רוצה לנשום
חושב לעצמי, אוי כמה זה טוב.
מתחיל בטיפוס בשביליי ההר
מרבדיי פרחים מציפים אותי בריח מוכר.
עולה ומטפס כמו איילה
מדלג מסלע לסלע קל רגליים ושמח לבב.
אל פסגת ההר ממשיך ומטפס
את היתדות באבן נועץ
עוד מעט אגע בפסגה
אשאף אויר ואהנה מהאוירה.
בפסגת ההר כמעט ונגעתי
אויר פסגות כמעט שאפתי
פתאום נשמע רעש מוזר
ובשנייה אחריה הכל נגמר.
מפסגת השאיפות נשארו רק חלומות
במקום להגיע אל ראש ההר
נקברתי תחת מפולת עפר. |
|
|
זה הולך ככה.
אתה עומד בחלון,
וצועק:
"מישהו יכול
להסביר לי מה זה
קרוב?"
תוך כמה דקות
מגיעה בובה
מרחוב סומסום.
אם היא נראית לך
אתה מושך בחבל
הזה
והרשת נופלת
עליה.
אם היא לא נראית
לך, אתה פשוט
מבקש ממנה
להסביר לך מה זה
רחוק.
יעקב פופק,
מדריך ציידי
חבובות
באינטרנט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.