ואיך זה
מסך דק של אובך כתום
חוזר ומכסה
את זיכרונות נעוריך
כמה תמים היית
כמה חולם
איך ראית בעיני רוחך
משבים של אומץ ואמת פנימית
שמכים בפניך
ואתה מחייך
ואיך זה
שהכל השתנה לנגד עיניך
ותשוקה רדפה תשוקה
מבלי להסתיר ומבלי לשקר
כמה רצית שיהא אחרת
אותו שביל מאובק וחולי
שרק לך נועד, ולאחר לא
מצאת עצמך נעול
בקופסת עץ מגולפת היטב
ובחיים שאינם שלך
איך זה, תגיד לי
שהדקות שספרת חוזרות על עצמן
ולעד יחזרו?
ולמרות שראית ועדיין רואה אתה
את אותן העקבות שהשאירו נעליך,
איך זה
שאותו מסך דק של אובך כתום
חוזר ומכסה
את מה שנותר מחייך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.