ומנסה להבין מה הקצר
אההה, קשר
מה פשר זייוני שכל
(חוזרים ונשנים, אם מעט,
אך מתמיד)
על רף נמוך עם ציפיות גבוהות
(והן רק עולות, כנראה לרעתי)

אין עוד
רק מיובש וצנום
אולי קרוב לכלום
יותר סביר, לאף אחד
יושב, אולי בפחד
ותוהה לגבי טעויות העבר, משכבר

אז מאיפה כל זה מגיע, באמת?
זורם על קו דק בין חיי לאמת
אבל לא בינם...
ממש על הקו
כבר בקושי מולהב
לחלוטין אנרגטי, נכון
אבל
אבל זה לא אקסטטי
אלא עיוורון...
עוד כשפעם ראיתי
- הכל בבירור! -
ועכשיו בוש לבור
יבש ושבור

אני טוסט!
אכן, אני טוסט.
בין מטאפורה דפוקה
לדימוי עלוב
לא בעצם טרי
לא בעצם רקוב
ואם אני כאן אמשיך
אהפוך למאוס?
אולי זה הקטע שלי, באמת...
מה? גם זה כישרון!
שיהיה...

ואז אני תוהה מאיפה זיוני השכל?

אבל דיי לרחמים עצמיים!
לא כך אמרתי, אני?
ואם בכוונתי לא לטעות
כנראה אתחיל כאן
ואסתום את הפה...

...לבינתיים.