מתנחל לפני הפינוי - פונה אל עיתונאי...

תראה את הנוף פה.
ירק, תרשים, סלעים, חיות
יש פה הכל...
תראה את האופק כמה שהוא בהיר.
תראה איך הבתים מטופחים, את הילדים משחקים בחצר.
ת'מרגיש את הבריזה?
אתה רואה איך השמיים כחולים פה?
תנשום! תנשום! פה זה לא ת"א, אפשר לקחת עם כל הריאות...
אתה יודע, אני קם בבוקר, ציפורים על אדן החלון, שקיעות מעבר
להרים.
הבית הזה למשל נבנה בשביל לעמוד כאן שנים ארוכות,
שלוש קומות, שיהיה מקום להרבה ילדים ונכדים אינשאללה.
הכדורסל שהתקנתי בחצר
הבריכה כמעט מוכנה, נשאר רק לרצף מסביב.
ואני לא אדם דתי אבל תוסיף לזה את תחושת השליחות
והכוח שהמושג אדמת אבות מקבל פה המון משמעות, נחישות.
לא שווה מיליון מאתיים?
למה מה היה להם בימית (ישוב בסיני)? זהב באדמה?
כולה חור במדבר! מאז משה רבנו לא עבר שם כלב
אנשים שם קנו בנקים עם כל הכסף שהמדינה נתנה להם, בנקים!!!
ואני, בית כזה במרכז הארץ לא שווה מיליון מאתיים?
כוס אמק על המדינה ועל כל מה שהיא מייצגת
אם הם לא יתנו!
וכוס אמק גם עליך ותעוף מפה!!!
מיליון ארבע מאות!!!
מיליון ארבע מאות ולא גרוש פחות...
ותגיד את זה למדינה שלך, למה לא יהיה שלום ואני לא אתן
שיהיה!!!