אוי כמה נורא הכל אבד, אני מרגיש גמד
מסתכל על אנשים מלמטה, הם לא שמים לב
אליי בכלל והלב שלי הפך חלל.
כל החברים גרועים מאויבים, אי אפשר לסמוך
עליהם בדברים הכי קטנים.
כל החלום מתנפץ לרסיסים ואצלי לא קורים
שום ניסים.
האופוריה מתפוגגת חיש מהר אני מרגיש
שזה סוף הנר, הלהבה בי תיגמר.
כאילו סיכה ננעצה בבועה, הכל התפוגג
במהרה, אין לי מוצא,
את דרכי לפינה החמה לעולם לא
אמצא.
להצלחה הרבו אבות ואילו הכישלון
יתום, משפט זה מתאר את חיי עד
תום.
לרגע אחד הכל זוהר ונפלא וברגע
השני אני נופל לאפלה.
הכרתי כמה אנשים טובים, אבל אתם
בוודאי יודעים, זה אחד מתוך רבים.
יש לי קרע בלב והוא ממש גדול
התחלתי להאמין שהכאב לעולם לא
יחדול.
שהחברים צריכים אותי אני תמיד
אומר"בשבילכם אני תמיד פה"
אבל שאני מבקש עזרה הם
אומרים "לא".
איך הכל התפורר? זה קרה כל כך
מהר בחלומתי הגרועים ביותר זאת
לא יכולתי לתאר.
אמרו לי "תמצא חברים חדשים"
אבל החברים הישנים מרכלים,
מלכלכים אי אפשר ליצור אמונים.
בקיצור הכל בי בוגד, כל כאב שלי
זה שמחה לעד.
עם כולם אני מתיידד אבל הכאב
עוד מהדהד, זה פשוט לא עובד.
כנראה שהמשפט "אדם לאדם זאב"
הוא הסבר כל הכאב, איש לא ידאג
לי, איש לא יחמול, אין אדם שטובה
תחת טובה יגמול.
זהו הזמן להיפרד מהכל, אבל אני
נשבעתי להמשיך ולדהור ולהיחלם
כגיבור.
אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו
אזובי קיר? האם אני ארז כביר
או איזה אזוב קיר?
אני עוד מגשש באפלה, מסרב לוותר
לאחר שיכבה הנר.