אותם רגעים שנאספים
בתור מוח שיוצר זכרונות
שהופכים אט אט לחלומות
לאשליות הזויות על החיים
אדם שמתהלך ברחוב
בורח מידיים שקוראות אחריו, להסתובב
מתחמק מקולות מוכרים לו
עושה עצמו לא רואה
שואל שאלות לא קשורות
מחליט כי ככה בא לו
ואיך אפשר לחמוק מאותן ידיים
אותן ידיים שאחזו בו
אותה אחת שחיכתה בציפיה לראותו
לא לשמוע את קולה
לתת לה לדעוך
אין לאן לברוח
אך הוא ממשיך...
הולך לו בגאווה ונראה כי דבר לא עוצר בעדו- אפילו לא היא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.