כל לילה את זועקת מחדש
כאילו לא צריכה את הבוקר להתחדש.
הכל נאסף בסוף יום משופשף
המועקות, הזעקות והבדידות.
שקט באור כחול ובודד.
יושבת, שוקעת אל תוך מה שאי אפשר להתנגד -
ובוהה
בדברים שעברו, הקטנים ביותר -
ובוכה
על אמת צרופה שממנה אי אפשר להיפרד.
משתוקקת לרגע קטן, חגיגי
עם פשטות ואור, עם סולם לבור
בשולי המחשבות הכל עוד ורוד.
כל לילה בנשימה דקיקה
את שואפת האוויר בכוחות גדולים
את וכל העולם.
בכל לילה החלטה נוקשה
רוצה להגיע למטרה חדשה.
מכבה מדליקה, מתייסרת, מתנקה.
ללא שינה עם סיגריה דלוקה.
נלחמת, מרפה, יורדת, עולה
הכל לפי המדד שבפנים.
ואת, חזקה בכל מלחמה -
החוב להמשיך לימים אחרים. |
