מוקדש ל- י' שנעלמה לה אי שם


אני מביט הפנים ורואה פני ילדה
אני מביט באופק מנסה לישר מבט ורואה את העתיד
שחור משחור
אדום מדם

אני רואה את האזיקים
אני מרגיש את קור הברזל
אני רואה את העץ

אני רואה אותך מנסה לטפס על העץ
אני שומע את הצעקה
האמת נחשפת לה לאט לאט
החיים הם לא מה שחשבת
ואת שם לבדך לא יודעת
מחכה ליום אחר ובינתיים התקוה נותרה

לבד לבד את הולכת בדרכך והוא נמצא אי שם
ללא יכולת הבנה אמיתית של המצב עליו נקלעת
העולם מורכב יותר ממספרים מסוג אחד
אלו שנמצאים למעלה בקצה העץ
כבר מזמן שכחו מי לחם למען האדמה
מי לחם למען האמת

ואת רק ילדה קטנה נפלת קורבן לחזקים ביותר
לא ידעת מעולם
לא סיפרו לך את האמת
אבל את מגלה כי אין כבר את מי להאשים והכל מאוחר מדי
את רואה את החבל מתקרב לאט לאט
מתחילה להרגיש את המחנק עוד שנייה אחת
הכל נגמר את חייבת להיות חזקה
לשים לזה סוף

לא לתת לפחד לעצור אותך את רואה בתוך עצמך
את הראש, את המילים היפות שהיו כאשר את לא תהיי כבר שם
את מתחילה לראות את הבועות השחורות מתחילה לחוש את המחנק
העולם מתחיל להיראות בצבעים של שחור, קשה לך לנשום

את רוצה לחזור ולא יכולה את יודעת כי כבר עשית את הצעד
פתאום השמיים מקבלים צבע צהוב הכל מסתחרר עוד נשימה
אחרונה עוד מאמץ אחרון

פתאום אין שמיים רק עננים והגוף מתחיל לרחף לו
את שומעת קולות, את רואה משהו עוזב
אז זהו זה הסוף??

פתאום את מרגישה דקירה קטנה ביד
צעקות, זרם של חומר בלתי מוזהה נכנס דרך הוריד
ואת שומעת פתאום בכי, את מתחילה לפתוח את העינים
ואת רואה את השדים בחלוקים הלבנים

כמעט מתת את יודעת??? ואת לא יכולה לדבר
מצאנו אותך תלויה על חבל, הצלנו אותך ברגע האחרון
את צריכה להודות לחבר שלך!!

חבר?? אין לי חברים?? מי זה החבר שלי? ואת רואה לידך מישהו
שמעולם לא ראית
הוא נראה שבור לרסיסים, בוכה עדיין בהלם ממה שקרה ואת מרגישה
את הכביש
לאיפה אנחנו נוסעים?? אנחנו נוסעים למקום שבו תריגשי הרבה יותר
טוב
איפה זה נמצא?? לא רחוק מיד נגיע
ואת עדיין לא מאמינה שיש אי שם מישהו שהיה אכפת לו
ואת יודעת שמכאן הכל הולך להיות הרבה יותר מסובך ממה שזה נראה.