טיף טף, טיף טף...
טיפות שנופלות להן בקצב אחיד, באותה נקודה, משמיעות את הצליל
האופייני שלהן..
טיף טף, טיף טף..
מתנפצות אל ריצפת אבן גיר קשה ולחה..
טיף טף, טיף טף..
ראיתם פעם טיפות מתנפצות?
כל טיפה היא כל כך קטנה... אולם מתנפצת לכל כך הרבה רסיסים,
לכל כך הרבה טיפות קטנות...
אף פעם לא תהיתם אם כל טיפה קטנה שכזאת יודעת שהיא הייתה פעם
חלק מטיפה גדולה יותר שהתנפצה?
טיף טף, טיף טף...
מה שאותי מעניין הוא אם כל טיפה מזהה בחברת הטיפה משהו מוכר,
משהו מעצה, זכר לאותה טיפה גדולה, זכר לאותה טיפה שהכילה את
כולן...
טיף טף, טיף טף...
תארו לכם שכל הטיפות בעולם היו פעם חלק מטיפה אחת, טיפה ענקית,
יותר גדולה מכל ים, מכל אוקיאנוס... כל כך גדולה עד שהשם טיפה
הוא השם היחיד שיתאים לה...
טיף טף, טיף טף...
הטיפות ממשיכות להתנפץ להן, הטיפות הגדולות לטיפות קטנות,
הטיפות הקטנות לטיפות עוד יותר קטנות.. ומשם מי יודע... לא
נראה שהטיפות מוטרדות מהטיפה הראשונית... מהטיפה שהיא אם כל
הטיפות, מהטיפה שהייתה כל הטיפות ביחד...
טיף טף, טיף טף...
נראה שהטיפות עוד פחות מוטרדות אחת מהשנייה... לפעמים שתי
טיפות מתחברות ויוצרות טיפה יותר גדולה, לפעמים שתיים כאלה
מתחברות... לפעמים שתיים כאלה... לפעמים נוצרות שלוליות...
לפעמים נוצרים אגמים, נחלים, ימים...
טיף טף, טיף טף...
והכל עשוי מטיפות, תארו לכם, טיפות.. כל כך קטנות...
טיף טף, טיף טף...
שמעתם פעם על המושג מים חיים?
מעניין אם אי פעם תהיתם אם המים חיים באמת...
כמובן שמיים מקיימים חיים, אבל האם כל טיפה חיה? חיה בצורה
אינדבידואלית? חיה בכוחות עצמה? ע"י עצמה?
טיף טף, טיף טף...
הטיפות ממשיכות לנטוף, הלאה והלאה, טיפה אחרי טיפה, בתוך מערה
ענקית, בתוך מערה ענקית שנמצאת בשולי מדבר, מדבר יבש לגמרי
ובקצהו בריכה..
טיף טף, טיף טף...
ובמדבר אין איש, שממה צחיחה, ואיש לא שם לב לאותם מים, אותן
טיפות בודדות שנוטפות ונוטפות... מתאספות ומתאספות, כל טיפה
חיה את החיים שלה וביחד חיה לה בריכה, חי לו אוצר!
טיף טף, טיף טף...
הטיפות ממשיכות לנטוף, לא מודעות לכך שכל אחת מהן היא אוצר, לא
מודעות לכך שאין כמוהן בכל המדבר... בריכה של מים חיים
טיף טף, טיף טף...
וכשסוף סוף הגיע לאותה הבריכה אדם, אם עדיין ניתן לקרוא לו כך
אחרי שהייה של חודש במדבר, ללא מים, ללא מזון, חייו דובקים בו
בקושי...
מביט אל הבריכה... מביט אל החיים שלו, מביט אל ההשתקפות של
עצמו ורואה את עצמו חי!
טיף טף, טיף טף...
אך המים לא מודעים, חיים את חייהם בלי שום חשיבות, בלי הבנה,
בלי לדעת שקומץ טיפות מהווה את חייו של אותו היצור...
טיף טף, טיף טף...
אותו קומץ טיפות יודע, אותו קומץ טיפות הבין שהוא חי, הוא נפרד
משאר הטיפות...
טיף טף, טיף טף...
מעניין אם תהיתם פעם, אם יכול להיות דבר שיקרא בפי בני האדם
"מים מתים" ?
טיף טף, טיף טף...
ובפי הטיפות?
טיף טף, טיף...