המחזה שלי נפתח כמו מניפה
לצנן אותך אחרי הבערה המבורכת שלנו
מעולם הוא לא היה כה רלוונטי כה אפקטיבי
כל מילות הארס וההרס הפכו לשיר ערש
הייתי מסוגל לנפנף לך איתו כל הלילה
עד שזרועי המשוגעת הייתה מתפקעת
עד שנפשך הייתה מוצאת מנוחה בליטופי הרוח
עד שקורי חלומותיך המדושנים יטוו לאיטם
עד שאדום אש גועש יהפוך לחול כחול רבוץ
עד שגם ליבי הצוהל יסדיר פעימותיו
עד כלות כוחי
עד שתירדם.
13-04-05
למדליק הפנסים שמדליק אותי.
כל פעם מחדש... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.