עוד נחזור מערבת הכאב
ובאצבעות רעבות נשנן מחדש
את המילים בשירים,
ליחשושינו בזרועות חבוקים
עוד יישמעו כקולות הפעמונים
כמו בתחילת ההצגה,
אז, כשכל העיר התרגשה
מפעימות הלב של הנשמות האוהבות
אשר נהיו לפתע, נפשות כואבות
עם דמעות חונקות,
בשל שנאמרו ביניהם מילים קשות.

האם האהבה היא דרמה או בלדה?
נשוב לאחור עם הזמן;
כן, המסך ירד
אך, הייתה זו רק הפסקה
בשיא המתח של ההצגה.
לאוהבים שכמונו - יש זמן למחשבה,
אולי קצת עצובה,
אולי דווקא מרגיעה.
לאן תוביל העלילה;
האם אל האהבה?

ואמנם... המסך עלה,
השחקנים חזרו לבמה
והמשיכו באהבה את אהבתם,
ועכשיו אני מבינה
כי, כל האמצעים מקדשים את המטרה.

21/03/03