[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גדעון באום
/
הסמל הראשון

הסמל הראשון היה סמל של ממש ללא צל של ספק, אבל ברושם הראשוני
דמה יותר לחייל פשוט מן המניין. את ההבדל עשו אותם פסים
מקווקווים קטנים שהיו מסודרים בצורה כה יפה על לחיו הימנית.
הדרגה והסמכות היו מוטבעים בו עוד מהיום הראשון. כולם ידעו את
זה, וכולם התייחסו עליו באופן שונה כבר מההתחלה.

הענקת הדרגות בוצעה כשהסמל הראשון היה בן חמש וחצי. אבא ישב עם
בקבוק חצי שתוי של ג'ין אנד טוניק בסלון וקרא את העיתון מהסוף
להתחלה. אמא גיהצה חולצות בחדר השינה. הסמל הראשון ישב בשקט
ליד אמא שלו וחיכה שיעניקו לו את הדרגה כמו חייל טוב וממושמע.
הוא ידע שהחגיגות יתחילו עוד מעט.
אבא נתן את האות לפתיחת המסיבה כששבר ברעש את בקבוק הג'ין על
השיש במטבח והחל לצעוק. הוא בא בצעדי ריקוד כושלים אל חדר
השינה ובלהט השמחה היוקד שאחז בו הכה את אמא נמרצות והשניים
פצחו בריקוד סמבה סוער של צעקות, רקיעות רגליים ובכי מרוב
התרגשות. כל אותו הזמן הסמל הראשון המשיך לשבת בשקט ולא זז.
הוא היה מוקסם מהריקוד הנועז. הוא ידע שעוד מעט תוענק לו דרגה
וכל גופו נדרך מצפייה והתרגשות. ואז זה הגיע. אבא הפסיק לרקוד
ותפס את המגהץ הלוהט. עיניו בלטו מחוריהן באקסטזה וקצף לבן דק
ניגר מפיו.
"זה הילד שלי!" הוא צרח בגאווה "זה!!!" והוא הצמיד את המגהץ
הרותח ללחיו של הסמל הראשון שצרח בכאבי תופת. אמא התייפחה
והתיישבה על המיטה. היא לא יכלה לעמוד בהתרגשות שכזו. "ילד
שלי... מלאך שלי" היא יבבה בהסכמה כנועה. הסמל הראשון המשיך
לשבת בשקט אחרי שהמגהץ ניתק מפניו, ורק שפתו התחתונה רעדה
בעווית. הוא ידע שעכשיו הוא הפך לגבר ושאסור לו לצעוק ולבכות
יותר.

בבית ספר ואחר כך בצבא כולם פחדו ממנו ורחשו לו כבוד. כולם
ידעו שהוא הולך להיות מ"כ בסיירת מובחרת. בחור קשוח כזה בלי
אלוהים. הטירונות עברה בהצטיינות. האימון המתקדם. קורס המכי"ם.
רק כשעמד בדום מתוח וקיבל את הסמל הראשון פתאום כל הרוך שבו
יצא החוצה. הוא תפס בשלווה את ידו של הקצין שהצמיד לו את העלה
המתכתי לכתף ובלי למצמץ תקע את הדרגה בעינו של הקצין שצרח
בכאבי תופת. המסיבה החלה כשמישהו ירה באוויר וכולם התחילו
לצעוק ולצרוח בהתרגשות. כמה קצינים תפסו את הסמל הראשון, הרימו
אותו באוויר וזרקו אותו ליד אוהל הציוד כשהוא מתפתל וצועק
בטירוף חושים. אחר כך הכל נהיה עמום ורחוק והאמבולנס הגיע.
הסמל הראשון ישב בשקט כמו חייל ממושמע. הוא לא זז והראיה שלו
השתבשה. עכשיו הוא הרגיש כמו גבר זקן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם מישהו יישב
בו הוא כבר לא
יהיה ריק.



בוליביה לא
מבינה את רפי
רשף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/3/05 2:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גדעון באום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה