New Stage - Go To Main Page

ששת שצ
/
להביט לאדמה

כיום, שעות אני יכול לשבת בשדה הזה ולהביט אל החיים בין העשבים
והפרחים, זה סוג של תרפיה. לשבת בשקט ולהאזין לקולות החרגולים
ולתנועת הנמלים. פעמים מגיעה דבורה אל פרח ומדלגת מפרח לפרח
מלקטת צוף, ואני חושב אולי זו שליחה?
מרחוק אני שומע את פצפוץ הענפים שמשמיעה היקרונית, אבל מי בכלל
יודע על מה אני מדבר. ואם לא די בזה נקישות הנקר הסורי על גזע
העץ כאילו מנקרות במחשבות שלי.

זה הכל שדה ואדמה, את אומרת לי בתוך מחשבותיי, אבל אני - אין
לי כבר על מה להביט, רק לתוך האדמה הזו שכה אהבתי. גם אם אביט
אל האופק יהיו רק שדות ירוקים ופריחות אביב שהקדים. הריקנות
מתמלאת בטבע, עת שאין לך מזור לכאב הזה הנובע מהגעגוע.

השעות חולפות וכבר מחשיך, חרקים ויצורים אחרים מחליפים את אלו
שהיו. קולות צרצרים וקרקור קרפדות משסעים את הדממה. כל תזוזה
שלי משתיקה אותם לדקה ושוב חוזר חלילה. כך אני מוצא את עצמי
מתרכז בקולות והמחשבות נדחקות. צינת הלילה מתחילה לחדור לי
לעצמות, השמים נקיים מעננים והכוכבים פרוסים לפני כמרבד. כל
ההורוסקופים מבטיחים לך אותו דבר. אותי הכוכבים האלו הכזיבו,
כמו עוד כמה דברים. השמיים האין סופיים האלו כאילו מבטיחים לך
אין סוף אפשרויות, אתה רק צריך לבחור את הנתיב שלך, או לדעת
שלא ניתן לגעת בכוכבים אם זו הדרך בה בחרת.

שחר מבקיע וקולות הלילה נדמו, ציוץ עליז של בולבולים ודרורים
אומר לי שעלי לזוז, העצמות קצת חורקות, אבל לפחות הבנתי דבר
אחד או שניים ביממה הזו.

האמנם?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/3/05 1:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה