ישבתי שם במקום מרוחק והזנתי את עיניי במראות קסומים אשר הקיפו
אותי.
הצימחיה אשר השתרעה סביבי וגזלה בחוצפה מהולה את נוכחותי, גרמה
לתחושת מתק שפתיים.
הכל היה רווי וירוק כל כך. המים  ועוצמת הרוח גרמו למערבולות
של תחושות.
האווירה הלמה את תחושותיי.
אילו יכולתי במילים לבטא, אילו יכולתי להעביר בכתביי את העולם
אשר נגלה לעיניי.
אילו יכולתי לתאר את המסתתר - את האמת שבכל חוט המקשר בין לב
ללב, בין לב למחשבה חדשה... אילו יכולתי...

האומנם בעתיד אוכל?