רומי מגן / בוא וראה |
אך... אל תביט בי בעיניים מרחמות.
בוא וראה שאני מחכה,
אך אל תנגב לי את הדמעות.
ליבי המאובן הפך לנטע זר
מיעוט של רגשות הוכרע ונפל
רסיסים של אושר חוברו בלהט התשוקה
דם ניגר מפציעת הרעד.
יישות קטנטנה ששמה לא אדע
התמידה בעורמה לבשר על בואה.
וידע הסגול, בעדנה רקם תככיו
הטעה ביופיו וגרם לבשורות...
כעת עיניי מביטות בחמלה
אותה יצירה אשר סגדתי לכבודה..
מביטה בי ברוך,
ובליבי רק אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|