(מוקדש לענבל פרלמוטר)

מה את ראית
פעמון הבדולח הסדוק
מה את היית
ציורים בגואש ובטוש
איפה הלכת
מחוזות כאב בארץ תהום
למה לא שבת
מי אשר חיכה עד תום
לך שברחת
ולבך הרך שקט פתאום

פעמון הבדולח התרסק
בשדות הנשר שוב נוסק
כמו כוכב שביט אשר כבה
צבע שיערך אשר נרגע
וגופך הדק שהתקלקל
מי זה בגיטרה מיילל
מכונית בחושך זה לבד
קיר בטון גומר את זה מיד
מישהו קרא לך לא שמעת
יש חיות שמחכות לעד
תני לי יד תני לי יד

עונג בא הולך ונעלם
מי שמע את צעקת הדם
מי היה שם כשראית שחור
אי אפשר לשתול פרחים בבור
פעמון הבדולח התרסק
פעמון הבדולח השתתק.