[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סתם הרהור. הרהור כמו תמיד אחרי שישי בלילה.
וגם הפעם כמו תמיד, הוא גובל בעצבות.
רק שהפעם, שלא כמו תמיד, הוא מוגדר רשמית כעצבות.
זה בעיקר בגלל אתמול, בגלל שאני אתך בתוך מיטה אחת, וחשה
חייבת. חייבת  ולא שלמה. ואחר כך השתיקה הזאת, השתיקה הכואבת
יותר מצרחות. ועד שכבר אתה שובר אותה, זה בא במילים כל כך
מינימאליות, שפה כל כך דלה, אבל שמבטאת הכל.
זה לא שאני מרגישה אליך משהו, זה לא שפעם הרגשתי, אולי לרגעים.
אבל עדיין העברתי אתך שלושה חודשים מהחיים, שזאת תקופה שוברת
שיאים, יחסית.
והמילים של היום, שוב מילים מינימאליות. אבל כל כך מעליבות,
פשוט מרגישים את הרצון הזה שלך "להחזיר לי". ולא שהתאכזבתי,
במילא זו אני שעצרתי הכל, ולא בדיוק הייתה כאן אפשרות אחרת. אז
עם כל זה, למה אני עדין מרגישה כל כך... רע?! כל כך מוזר?!
סתם התחושה המייאשת הזאת, שהכל כל כך כבד, כל כך גדול, כל כך
מבולגן, ואני לא מצליחה למצוא דרך להשתלט על הכל, לא מוצאת את
הכוחות האלו. וגם המצב הזה, המצב המבלבל הזה, שכל הסביבה הכי
קרובה אלי מאבדת כוחות, מתפרקת לי מול העיניים, ומעצימה את
ההתפרקות הזאת שלי, פי 2. אני כל כך רוצה, כל כך מנסה לשמור על
כולם, להגן, לתפוס את כולם שלא יתפרקו לי, כי אז באמת שייגמרו
כוחותיי. ואני בעצם כל כך צריכה לפעמים שמישהו יתפוס אותי,
שמישהו ישמור עלי שלא אשבר לרסיסים. אני כל כך מפחדת מאיבוד
השליטה הזה שלפעמים נראה לי שאני מצויה בו. כי מרוב הכאב של
כולם, מרוב המצוקה והעצב של כולם, אני כל כך מפחדת, כל כך
מתפוצצת מבפנים. ועם כל המוחצנות שבי, המופנמות גם כאן, והיא
שקטה, היא שקטה וגדלה ברגעים הכואבים, ואני בולעת את הכל.
בולעת עד שאני מתפוצצת, וההתפוצצות מתבטאת חיצונית, אבל לפעמים
גם היא מוסתרת. לבלוע את הדמעות, כל הזמן.
אני מרגישה שחייבים להתחזק מחדש. פשוט חייבים. אסור לשקוע בזה.
תמיד לחייך ולשמור על אופטימיות גם כשלפעמים קצת קשה. או
הרבה.
אבל איך זה שעכשיו זה לא מתאפשר?!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זום זום זום
עולה הזמר
מכוורת הדבורים
...

בכוורת גרה גברת
מתוקה וביישנית.
היא מלכה ויש לה
כתר וקוראים לה
דובשנית. נספר
לכם עליה, נספר
גם על כולם. ועל
בזיק ויויו גם !


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/05 11:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יערה אזולאי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה