מכירים את התחושה שיש לכם כשכל מיני דברים מוזרים מתחברים להם?


כשאתם מרגישים שאתם צריכים לעשות משהו וממש לא יודעים למה, אבל
אתם יודעים שאתם צריכים לעשות אותו?

כשיש המון סימנים מסביב למשהו ואתם לא מצליחים להבין, ואז איפה
"פוף" כזה, גורם לכם לחשוב "וואלה! באמת הייתי צריך לעשות את
זה"?

אני חושב שהסימנים האלו, הדברים הקטנים האלו מהווים בצורה
מסוימת את האלוהים שלי.

שיהיה ברור. על פי כל האספקטים החיצוניים אני חילוני גמור. לא
שומר שבת. לא צם בכיפור. אמנם אוכל (גם) כשר אבל לא בוחל
בלנסות דברים שהם לא. אפילו מזוזה בחדר אין לי.

אחרי מספר שנים בצעירותי של ניסיון לשמור על מספר מצוות
בסיסיות (כיפור, בשר וחלב, דברים בסיסיים) הגעתי למסקנה
שעבורי, ועל מנת לא לפגוע באחרים רק עבורי, הדברים האלו מהווים
פולחן. פולחן לאל שפשוט... לא מתאים לי.

אני לא רואה את המילה פולחן במובן הרע שלה. אני חושב שיש
לגברים פולחן לכדורגל שהוא קדוש בשבילם. שלחובבים של מכוניות
של את הפולחן שלהם. לכל שאר הדתות יש את הפולחן שלהם. הפולחן
הזה פשוט לא בשבילי. פשוט לא.

אני חושב שהפולחן הזה יכול להיות נחמד מאוד. אני מכיר המון
חברים שעושה להם טוב ללכת לבית הכנסת בשישי. הם יכולים לראות
את זה כפולחן, כהרגל, כדת, כמו כל דבר שהם רוצים אבל זה עושה
להם טוב. אני בטוח שלנוצרים זה עושה תחושה טובה ללכת לכניסה
ולמוסלמים יש איזה שהוא סיפוק (שלא מובן לי) מלא לאכול במשך
חודש שלם. ניסיתי את זה (את היהודיים כמובן...) ולא התאים לי.


אחרי כמה שנים שהייתי צם כל שנה כמו ילד טוב פשוט מצאתי את
עצמי שואל אותי "למה? למה לצום עכשיו בשמך יום שלם? למה דווקא
היום? כי כולם עושים את זה? כי זה הרגל? למה?", האמת, לא מצאתי
תשובות לדברים האלו, והתחלתי להרגיש טוב עם עצמי. לעשות מה
שאני רוצה ולא מה שהסביבה אומרת שאני צריך לעשות.

ניסיתי המון פעמים לחשוב על הראיה הדתית שלי. היא די מסובכת כי
יש לי המון אמונה שיש שם מישהו למעלה. שיש מישהו שמכוון אותנו
ופשוט נותן לנו סימנים, נותן לנו "טיקים" כאלה. זה מה שהוא
עושה.

הוא כבר נתן לנו ראש וזאת בחירה שלנו אם נדע לקרוא את הסימנים,
זאת בחירה שלנו אם אנחנו נדע, או נרצה, לקרוא אותם.

אני חושב ששאלה היחידה שמבלבלת אותי היא איפה הפולחן שלי? מה
אני צריך לעשות בשביל להתקשר אליו? על זה אני עדיין לא סגור
וכנראה שהשיחות הקטנות שלנו בשעות הקטנות של הלילה מספיקות.
טוב לי. טוב לו. בינתיים זה בסדר. אפילו מצויין.