אל - עד אשר ירד במבטו ממעלי ההר,
ועבר גבעה וצוק והאיר את ליבי באור חמים ואוהב.
אלי, אל יקר, שאלת למה,
מדוע התאהבתי בך בעוצמה שמסוגלת להצית כוכב,
למה הכוח שלך, גרם לי להגיע אל משכנות ההר...
כי יש בך חוסר תמימות שמסגיר את התמימות
ויש לך חיוך מטומטם שגורם לי לצחוק גם כשאני כועסת או עצובה,
יש לך פה שאומר הרבה שטויות ודברים יפים
ויש לך מבט שמבין ומגן ומראה את כל מה שבתוכך
ויש בך עדינות ורצון טוב,
כי אתה לא עושה דברים כדי לפגוע
ואתה לא מנצל, גם אם נותנים לך אור ירוק לגעת...
אתה עוצר את עצמך.
כי אתה יודע לתת חיבוק חם למרות שצריך להוציא אותו ממך אבל...
ואתה אוהב להקשיב, אתה מראה הבנה,
אתה שומע מוזיקה של זקנים, כמו שאני שומעת
ואתה עושה את רוב הדברים מרצון טוב...
אתה כמו פרח שצריך להשקות אותו ולאט לאט הוא נפתח ופורח
ואז רואים אותך גדל וצומח ומשליך חלקים ישנים
ונהיה חום ועייף
ומחכים שתמשיך ותגדל ואז אתה ממשיך...
ואתה מתוק ויש לך זיפים של ילד מתבגר
ואתה צוחק ומחייך בלי הפסקה,
לא נותן לאף אחד לעצור אותך.
אתה ממשיך להיות אתה וצוחק על העולם,
נותן לי להרגיש תקווה שאני אהיה זאת,
אני אהיה הבאה שתוכל לעמוד לצדך על כס העולם,
במרומי הר הנצח הירוק שהשמש לעולם לא שוקעת בו
והוא מוקף באושר ואור ומעיינות זכים וים חסר גבולות
ואתה, אתה יושב שם ומביט עם העיניים החומות הענקיות שלך
ומחייך אליי כמו אל, אל - עד, לנצח.
מחכה בתקווה שאהיה האלה שלך, שתשב לצידך על ההר,
הר העד הטוב עם אל - עד חייכן
ואהבה,
שדות על גבי הרים על גבי צבעים
יום אחר יום לעד.


לאלעד שלי, אל העד היפה במעלה הלב.
אוהבת אותך כל כך

10-7.3.2005