|
התהום נופלת עליי כשמיכת טלאים סמיכה
ממציאה גיבורים ואויבי סרק
כשמציאות היא מה שאני צריכה
מצטנפת עד מעל לראש בציפיות מלטפות
ששיקרו לי רבים בכוונות מכוערות בין חריקת מילים יפות
לא רוצה יותר לנצח
בהבלי משחק של מפסידים
לא מוכנה עוד לפתח
רקמות של כעסים ומלמלות פחדים
אני נופלת עכשיו אחרי נצחים של עמידה
במקום, האם תשים לי רגל או תתן לי יד
ולא אהיה שוב גלמודה
התהום פוערת פיה התתן לי ליפול לבד? |
|
|
מה זאת אומרת
למה אני דואגת
לך כל כך? מה
זה, אני מצאתי
אותך ברחוב?
אה... טוב נו...
לא משנה... אני
עדיין אמא שלך!
(יודית, אמא של
נוי-נוי, ברגע
מופלא של דאגה
אימהית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.