הרוח מלטפת.
אך אינני יודעת
ששערי מתרומם
מחולל ריקודים שבטיים
כי זרם אויר בו מכה.
אינני יודעת
ששנהב הפילים שרקעו באדמה,
השמיעו נקישות עדן,
בחלל החיצון
הפך לשרביט קסם בידי-
ראש השבט אשר הנהן בראשו
בבטחון אדיר.
כי הילדים ריקדו לפניו!
אינני יודעת,
שהילדים שהניעו רגליהם
בריגוש אוטופי ובאושר אמיתי,
לא חשו בגחלים תחתיהם.
והאש לא בערה,
כי איננה ידעה את הרוח
ולא את החמצן
ואת אב השבט שהנהן בבטחון
והסיט זרמי אויר
שהגיעו מהים
אל כיווני ואל פילים
שהיכו ברצפה
ובנקישה אחרונה
גזרו גורל עושר
על מחזיק שרביט
על יד האדם. |
