[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון מנטאל
/
הגעגוע שנשאר

אני שוב כאן,
מחכה לבואך.
כי שתחזרי,
אני ירוץ לקראתך.

עוד דמעה זולגת לי מהעין,
ואת, ואת לא פה לנגב אותה.
ואני מתחיל לספור שנתיים.
ואת, ואת לא פה לחזק אותי.

פזמון:
עוד דקה עוברת לי,
לאט מדיי.
עוד שניה חולפת,
ואת לא פה,
לאחוז בידיי.

שוב אני פה הרוס,
ואת פשוט עזבת.
הכאב עליי כבר מאוס,
אני לא יכול יותר.

כבר יומיים שאני לא נרדם,
ואת, ואת לא פה לדבר איתי.
ואני רוצה לבקר אותך שם,
ואת, ואת פשוט לא קוראת לי.

פזמון:
עוד דקה עוברת לי,
לאט מדיי.
עוד שניה חולפת,
ואת לא פה,
לאחוז בידיי.

אני יודע, שהגעגוע יאכל אותי חיי.
אבל מה אני יכול לעשות?
בלעדייך, אני חלש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם מוריס הקרפד
לא ידע שהוא
ירוק עד שגילה
את האור


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/3/05 21:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון מנטאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה