אתמול ראיתי את אלוהים. לא רציתי לראות אותו, זאת אומרת לא
רציתי לראות אותו בהתחלה. אני זוכר שבכיתה ד' אמרו לנו שכל מי
שרואה את אלוהים ישר מת, אז חשבתי שאם אני אראה את אלוהים אני
גם אמות. הפניתי לאלוהים את הגב. עכשיו אני חושב שזה היה קצת
חוצפה מצדי להפנות לאלוהים את הגב, בכל זאת זה אלוהים, ולא כל
אחד זוכה לראות אותו. ואז אלוהים אמר לי שמי חינך אותי בכלל,
ולעמוד עם הגב לאלוהים? איך אני מעז בכלל, ואם לא הייתי כזה
אני שכמותי, הוא כבר מזמן היה הורג אותי, אבל הוא דווקא מחבב
אותי האלוהים הזה, והוא רק רצה שאני אסתכל עליו והכל. אז
הסתובבתי והסתכלתי עליו. הוא לא היה כל כך זקן דווקא. הייתי
בטוח שהוא יהיה זקן עם זקן לבן ארוך שכזה, וילבש מין כותונת
לבנה וסנדלים תנכיות. למה בכלל קוראים לזה סנדלים תנכיות, אפשר
לחשוב שבתנ"ך הם הלכו עם סנדלים או משהו, הם בטח הלכו יחפים
והיה להם וואחד עור קשה ברגליים. בקיצור, אלוהים בכלל לא היה
כזה סבא. הוא היה דווקא די צעיר ולבש חולצת פולו ירוקה עם
התנין של לקוסט וג'ינס של ליוויס. "יש ליוויס בשמיים?"
התפלאתי.
"יש הכל בשמיים", ענה אלוהים.
והוא לבש גם נעלי ספורט של נייק, הוא אמר שהוא בדיוק בדרך
לאיזו ארוחת צהריים שמלאך אחד הזמין אותו, ושהמלאך אמר שהוא
יכול להתלבש קז'ואל. אז אמרתי לו: "היי חביבי, איפה הזקן הלבן
הארוך? והכותנת הלבנה? מה קורה כאן?"
אז הוא אמר שדווקא פעם הוא ניסה לגדל זקן ארוך, אבל זה לא היה
מתאים לו, וחוץ מזה שאנחנו במאה העשרים ואחד, ולמי בימינו כבר
יש זקן ארוך, ועוד לבן. כולם צובעים זקנים בימינו. וגם גבות
הוא אמר. הוא אמר שיש לו בעיה עם הגבות, כי פעם הן היו מחוברות
יחד אז הוא צריך ללכת כל שבוע לסלון יופי שיסדרו לו את הגבות.
אז הוא אמר לי שאם אין לי שום דבר חשוב לשאול אותו, שאני אתן
לו ללכת, כי המלאכים לא כל כך אוהבים שהוא מאחר והכל, גם ככה
הם חושבים שהוא קצת חסר אחריות.
תמיד חשבתי שאם ייתנו לי חמש דקות עם אלוהים אני אשאל אותו
שאלות חשובות כמו למה יש רעב ואיידס ומלחמות. אבל מצד שני תמיד
חשבתי שאלוהים ישב על הכיסא שלו בזקן הלבן והכותנת הלבנה שלו.
אבל האלוהים הזה, כל כך הפתיע אותי. באלוהים שהוא הפתיע אותי.
איזה משחק מילים נחמד, באלוהים, אלוהים. בכל אופן הוא עומד
מולי האלוהים הזה עם ליוויס ונעלי נייק. "אתה די אופנתי",
אמרתי לו בסוף, רק כי לא היה לי משהו אחר להגיד לו. מה אפשר
כבר להגיד לאלוהים שנראה בדיוק כמו אחד מאיתנו? שיסדר את
העולם?
אז פשוט הנחתי לו ללכת לארוחת צהריים שלו עם המלאך.