אלעד יובל / לוליין |
בין הצלחה לכישלון,
בין גאולה לאבדון,
עם חבל מתוח מתאבד,
מתרחק מתהום שכחה ומודד-
צעדים מדודים של נער אובד
מעל אנשים אבודים לא פחות,
מעל ים של צרחות,
מעל ים.
והצעידה לא נגמרת והקהל מתחלף,
ורק אני ממשיך וקמל-
מתעייף,
ורק אשלייה של קצה-חבל באופק רחוק
מעלה מחשבות גאולה
ובדל צחוק.
אך בסופו של החבל ישנו חבל חדש,
עוד המון מרוצה, עוד אדם מיואש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|