תקשיב לזה.
זוהי מנגינת החיים.
אשר מושרת בכל.
היא מושרת ברגע של אושר אלוהי.
ברגע של ילד בוכה.
ברגע של מוזיקה שמתנגנת.
ברגע של כעס, מריבה.
ברגע של עצב, ברגע של אהבה.
ברגע של טבע
וברגע של אובדון.
ברגע של מודעות, וברגע של הכרה.
ברגע של שכרות, וברגע של שמחה.
ברגע של חוסר אונים
וברגע של שליטה בכל.

אך בל נשכח
שהמנגינה
שוררת בדומיה.

תקשיב לה
למנגינת החיים.
כמו פטיפון שאלוהים מסובב
ושלעולם אינו נודם.
רק רץ... ומתנגן.
המנגינה נמצאת בכל
אך בל נשכח
שב"כלום"
גם כן המנגינה ישנה.