כמה זמן כבר לא באתי להגיד לך משהו? לבקר אותך? את אולי לא
זוכרת, אבל אני כן. את היום הראשון בו נפגשנו, העיניים הצטלבו,
זוכרת? דמעות מציפות את עיניי כל פעם שאני חושב עלייך, ואיך
כתבת לי מכתב שבו כתוב "להתראות, אוהב אותך תמיד, אל תשכח", אך
יותר אני לא אבוא לבקר אותך.
אני הולך למקום שבו הדמעות לא יציפו את עיניי ואני אולי אוכל
טיפה לשמוח. רק דבר אחד השארתי במצבת האבן הגדולה, שבה כתוב
באותיות גדולות ושחורות "הנאהבת שתמיד תאהב. תשקיף ותשמור
עלינו תמיד מלמעלה". השארתי פיסת נייר ובה כתובה מילה אחת -
"סליחה". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.