השמש מבצבצת מבין העננים,
וגדולים ושוצפים הם הגלים.
ילדים על החול משחקים,
וארמונות בחול בונים,
אבל אני יושבת רחוק מכל ההמולה.
וחושבת לי על העתידי:
האם אמצע את אהבת חיי?
ואם אמצא, האם אדע שזו האהבה, ז ולא אחרת?
ואולי כבר מצאתי,ולא ידעתי?
האם אהיה אני אהבתו, של אותו אהוב שלי?
והאם היא בכלל נמצאת?
האם היא בארץ אחרת רחוקה?
חוששת אני מן האפשרות להישאר לבד,או עם האיש הלא נכון.
ויושבת,וכותבת את מחשבתי על החול.
הינה בא גל ומוחק את המחשבות,
ואף אחד, לא ידע מה המחשבות שלי.
רק הים ידע.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.