כל מילה משחיתה.
את שלמות הדף הריק.
כל אות שנכתבת,
נחרטת בבשרו החי.
הדף,
שונא משוררים. גם העט.
הם מכלים עצמם בכדי,
להחיות אותנו.
כמו אש.
הם שורפים את עצמם
על מזבח להגנו המתמשך.
אנו,
יכולים להתקיים רק בחסדם
רק בסיבלם.
כל מילה משחיתה.
את שלמות השיר.
לוקחת ממנו את
כל מה שהוא יכול היה להיות,
את כל מה שהוא היה.
לפני היות המשורר.
השיר,
שונא משוררים.
גם אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.