על שרפרף מול מראה היא ישבה בודדה
זכרונות ניגרים על לחי ורודה
עוד זוכרת אותו בכומתה ירוקה
איך יצא לדרכו והיא שוב רחוקה
שערה הארוך, הגולש והרב
עוד שומר מגעם של אצבעותיו
איך נהג הוא אותה ברכות ללטף
איך ישבו על ספסל, ראש על כתף
ושוב הוא חזר כאריה אל הקרב
דוקא שהיא רוצה בו עכשיו
איפה הצדק של בורא העולם
שהשאיר אותה פה וזרק אותו שם?
האם הוא עכשיו עליה חושב
בין אש לעשן, האם הוא אוהב
איך הוא רץ שם בגשם, בבוץ ובקור
האם בשבת הוא אליה יחזור?
ואז בדממה היא מוחה עוד דמעה
מברישה שערה, מתאפרת קמעה
מתלבשת יפה ויוצאת לרחוב
יותר מדי צער, לבריאות זה לא טוב
אך הוא לא ישוב עוד משדה הקרב
דוקא שהיא רוצה בו עכשיו
איפה הצדק של בורא העולם
שזרק אותה פה והשאיר אותו שם? |
