זהו פרק ראשון של סיפור קצר שהתחלתי לכתוב לא מזמן.


אני טובל באמבט ורואה את גופו של אבי מבעד למים, זעקה מידית
יצאה מפי, פתאום הבחנתי שכל גופי מכוסה בדם.
הכל שחור ומסתובב...
התעוררתי בחדר לבן, כולו לבן - המיטה, הסדינים, השידה,
הווילונות, הרצפה, הדלת והקירות.
תוך מספר דקות נכנס איש גבוהה לחדר ואמר לי שהגיע זמני, שאלתי
אותו למה הוא מתכוון אך הוא לא הסביר, רק המשיך להגיד שעכשיו
חייבים ללכת.
ניסיתי להזיז את רגליי אך לא יכולתי, פתאום הבנתי שהן פשוט לא
זזות ושלידי ישנו כיסא גלגלים, וגם הוא לבן.
האיש הגבוהה הרים אותי ושם אותי בכיסא והחל לדחוף את הכיסא
החוצה.
הרבה אנשים הסתכלו עליי במבט מוזר, אני בכלל לא הבנתי איפה אני
ומה אני עושה שם...
ניסיתי להיזכר בדבר האחרון שראיתי לפני שהתעוררתי בחדר הלבן,
ואז נזכרתי... בדם ובגופתו של אבי.
נכנסו לחדר עגול, הוא כבר לא היה לבן, גם האיש המוזר שעמד בו
לא היה לבוש בלבן, בשונה מהאיש הגבוהה שהביא אותי לשם.
האיש המוזר, מהחדר העגול, היה לו זקנקן אפור והוא אמר לי שהוא
אלוהים ושאני מת.
פתאום החדר והאיש המוזר הפכו ללבן ולאחר מכן לסגול, כחול,
צהוב... ואז שמתי לב שיש חלון בקצה התקרה שממנו יוצאת הקשת.
האיש שטען שהוא אלוהים ואמר לי שוב שאני מת, אך שניתנה לי
הזמדנות חד פעמית לחזור לחיים.
אני, שעדיין ניסיתי להבין מה אני עושה שם בכלל ואיך הגעתי לשם,
שאלתי, לאחר מספר דקות של שתיקה עמוקה
"מה עשיתי שמגיעה לי ההזדמנות הזו?" ו"אלוהים" ענה לי שזה בגלל
שמתתי בטעות, ואני שאלתי "בטעות?!" למה אתה מתכוון, איך לעזאזל
מתתי בטעות?!"
והוא שאל "אתה לא זוכר איך מתת?" ועניתי לו שאני בקושי זוכר מי
אני אז איך הגעתי לפה זו כבר בקשה מוגזמת.
הוא סיפר לי שהייתי עם אבי בשניות האחרונות של חייו ושמלאך
המוות לקח אותי בטעות במקום את אבי, ושמקומי לא פה, אבל בעצם
גם מקומו של אבי הוא לא פה, מכיוון שאבי נרצח בגלל סיבות
פוליטיות.
אבי היה אחד מהנציגים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בממשלה, ולא
מזמן רצו להעביר חוק חדש, אני לא זוכר בדיוק מה זה היה, אני רק
זוכר שאבי מאוד התנגד לו וכעס כי ניסו לשחד אותו אותו כדי
שייתן את הסכמתו לחוק.
האיש עם הזקנקן שטען שהוא "אלוהים" אמר לי שההזדמנות הזו כרוכה
בתשלום, אמרתי לו שאין לי ממש כסף, לפחות לא עליי.
הוא צחקק ואמר לי שהוא מתכוון לסוג אחר של תשלום. בבילבול רב
שאלתי "איזה סוג של תשלום?" והוא ענה לי
"אנחנו נחזיר אותך לחיים שלושה שבועות לפני מותך, ועלייך למנוע
את רצח אביך. אם תצליח אז חייך וחי אביך יחזרו למסלולם" "ואם
אני לא אצליח?" "את זה כבר תגלה לבד..."
פתאום התעוררתי במיטתי, מזיע ומפוחד קצת אך רגוע יותר. בזמנו
שיערתי שכל הסיפור הזה היה חלום...