הוא אומר שהוא רוצה שאני אגיד לו כל מה שמפריע לי.
ואז אני אומרת לו.
אבל למה הוא נהיה אדיש?
למה הוא מתעצבן עלי, אבל לא אומר את זה?
למה אני צריכה להגיד לו מה שמפריע לי והוא לא אומר לי כלום?
למה הוא לא נפתח אלי?
מה עוצר אותו? למה הוא לא אומר לי כל מה שעובר לו בראש, כל
שנייה, כל דקה, כל דבר אני אשמח לשמוע.
אבל הוא בשלו, לא מספר יותר מדי כדי לא להיפגע, לא נותן לי
לעבור דרך החומה הזאת שהוא מציב סביבו.
אבל זאת אני.
אני, זאת שאוהבת אותו, חברה שלו, שכל כך איכפת לה ממנו, שכל כך
דואגת לו, ולו - בכלל לא איכפת.או שאולי איכפת, אבל הוא לא
מראה את זה.
בבקשה, רק שיפתח אלי, שישתף אותי, שיאהב אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.