היא אמרה לי שהיא מאוד נמשכת ליוצרים, שזה מה שעושה לה את זה,
שהיא אוהבת אנשים שמצליחים למצוא פורקן באופן יצירתי, וגם
כשהכי חרא להם בחיים או הם בשמיים, הם מצליחים לבטא את זה בדרך
מקורית, שמדברת אל עוד אנשים, שפוגעת בהם במקום הכי רגיש בלב,
וכל מיני שטויות רגשניות כאלה.
ואני, כשחרא לי עם עצמי, אוכל סיגריות אחת אחרי השניה, או
מקסימום לוקח את האוטו, ודוהר על כבישים ריקים באמצע הלילה, עם
מוסיקה בקולי קולות, ואם אני ממש צריך פורקן, אני מביא ביד,
ולא משנה באיזה שעה.
אז אמרתי לה, שלפעמים אני כותב.
עם כל הפוזה שלה, לא יכולתי להתעלם ממה שהיא משדרת, היא אולי
גרופי של יוצרים, אבל הייתי שמח להיות זה שהיא נצמדת אליו.
והיא מאוד התלהבה, כאילו כל אחד שכותב משהו, הוא סופר גדול, יש
כאלה, שהדבר הכי מקורי שהם כתבו זה הרשימה למכולת, ובכל זאת
מחזיקים מעצמם יוצרים.
כי זה הכל עניין של איך אתה תופס את עצמך, ולא של כמה אתה שווה
באמת, ובכלל מי יחליט מי טוב ומי פחות.
אז עכשיו אני בבעיה, כי אמרתי לה שעוד מעט יפרסמו משהו שכתבתי
בבמה, וזאת כנראה הייתה טעות, אבל בחיאת רבאק, תפרסמו פעם אחת
רשימת מכולת, זה למטרה טובה.