"לילדה הכי מתוקה בעולם.... נו, את יודעת מי זאת"
מי זה כבר יכול להיות חוץ מעצמך.
את כל כך פתטית, את צריכה להתעשת, לכתוב לעצמך אימייל,
איזה שטויות, את צריכה להבין שאין לך חברים, אז פשוט תפסיקי
לחשוב על הדברים האלה אידיוטית. כבר מזמן הבנת את הדברים האלה,
אז מה הטעם לקחת ללב? את יודעת מה חשוב בעולם, אל תדאגי, את
חייבת להתרכז במה שחשוב, אני הרי לא צריכה חברים, אפילו לא
צריכה אנשים שמדברים איתי, מספיק לי את עצמי.
נמאסו עלי האנשים הקטנים האלה, האנשים שמדברים איתי רק למטרות
אישיות, מה קרה עומרי? לא הכנת שיעורי בית ונזכרת ששיר קיימת,
אהה לא, בעצם בזה אתה נזכר כל הזמן כשאתה טורח להזכיר לי כמה
שמנה, לחוצה, מכוערת ודחויה אני, שכחתי באמת. אתה יודע מה? אז
אני לא רוצה לתת לך שיעורים. אבל נתתי, כמה חלשה, את כל כך
חלשה, תביני כבר, הם לא רוצים אותך, הם רוצים את הידע שלך.
את כל כך פתטית, שולחת לעצמך דברים, כותבת לעצמך, תפסיקי לחשוב
שמישהו אחר יום אחד יכתוב לך, זה פשוט לא יקרה, אז אולי הגיע
הזמן שכבר תפסיקי. היום אני לא מתפרצת, היום אני נשארת בשקט,
גם המבחן לא יצא טוב. על מי אני עובדת, הרי ברור שהוא יהיה
טוב, הרי זאת אני. מצליחנית בלימודים, דחויה מחברים, אני
החנונית, זאת שאף אחד לא מתקרב אליה, אבל אני מבינה אותם, גם
אני לא הייתי רוצה להיות חברה של עצמי, אבל אני חייבת להיות,
להם יש את האופציה לא להיות חברים שלי, הם בהחלט עשו את הבחירה
הנכונה, הרי מי רוצה להיות לידי, יצור גדול ובבוני. אל תדאגו,
זה בסדר, עכשיו לכו, תסתלקו, תנו לי כבר לכתוב לבד, לחברה
היחידה שלי.
אתם כבר מנחשים מי זו? 10 נק' לכם, כל הכבוד על הניחוש.
אתם יודעים מה? אין לכם הצדקה! חשבתם פעם שאולי אתם פוגעים?
נמאס לי להצדיק אתכם, חבורת ילדים מסכנים, כל מה שחשוב זה
חברים, חברות, בנים, בנות, ולי?! מה איתי? לי בחיים לא הייתה
חברה, ועל חבר כבר מזמן הפסקתי לחשוב, לא יעזור כלום, אף אחד
לא מביט, אפילו לא בכלל, אבל לא אכפת לי... לא אכפת בכלל.