ישבתי לי בחדר,
אוספת את הרסיסים,
מקשיבה ללחישה הקפואה
שאומרת לי
כי אין מושלם מהמוות
וכי המוות הוא נצחי
במוות אין מלחמות ואין רציחות
במוות יש שקט ושלווה.
במוות כולם זוכרים אותך
ואת טוב ליבך
במוות אין אחד שלא בוכה על מר גורלך
לא משנה מה עשית בחייך.
אוספת את הרסיסים
אני נחתכתי
נפגעתי
נחבלתי
הנשמה שלי מדממת
ואין איש שיעצור את הכאב-
הכאב הזה שכולם מדברים עליו-
הפחד מהאמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.