זה לא אולטימטום
שאני כותבת במילים יפות.
אלו שברים בעטיפת זכוכית אדומה.
אמת שמיתבזבזת
על חוסר הבנה משווע
ופוגעת ביקר לי מכול.
אני מרגישה כמו משהו
שנידבק ולא יורד......
מסטיק לסוליה של החיים שלך.
דמעות שנעלמות
מהר מדי,
ואתה תמיד מפספס אותן.
אני לא החברים שלך
אני לא ההורים שלך
אני לא המחשבות שלך.
אני מוחשית ואתה לא יכול לגעת.
אז אולי תקום כבר
מהפנטזיה השחורה שלך
ותיתן לי הנשמה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.