מעלה בזיכרוני את סיפור אהבתנו
ומשחזרת רגעים קסומים
של שכרון החושים,
של מפגש הלבבות.
מדמיינת שאנו מהלכים בגן קסום
בינות מלאכים לבנים
על רקע ניגון של ציפורים
וכך שטים בזרמי החיים
עד שנהיים בעצמנו לנהר.
רציתי שם להישבע
שכל עוד אהלך באדמתך
ואחרוש תלמי תשוקתך
אראה את השמש לנצח
גם ביום ערפילי
כי נרקמו בי זיכרונות
שהזמן אינו יכול למחוק.
.
היום אני משרבטת לך במילים
את סיפור אהבתנו
והלב רוצה עוד...
הלב מבקש לשחזר הפעימות הראשונות,
לראות את העולם בעיניים של אוהבים
ובתמימות - שוב להאמין
שהעולם כאילו מושלם.
ההווה היה נכון וראוי-
פה סיכון, שם מכשול
אך התגברנו על הכל,
ואני עוקפת המכשולים
מתאווה לדעת שסיפורנו
הוא סיפור על אחוות הלבבות-
לא רק הבזקים וריגושים
של הרגע הנלעג,
וכי תשוב התקווה והאמונה
שיש תכלית לאהבה.
21/02/05 |
