מילים ולחן: אוהד שרגאי

כמו אז הפנים
לא פנים
ולא די בלשכוח
הסדינים שמזמן לא כיבסתי
הסבון אט נגמר לי
ועוד אין לי תשובה מספקת
אני בא לבד

כמו ניגון נקי בזמן עבר
מתעורר לשמע צליל מוכר
וקורא לך, עד תום הליל...
ובתו קלוש שואל
איך חיי הפכו שינה וצל

כמו אז להריח את הקול
וגם עכשיו הצלחתי
והיד מושחטת באצבעות דקות
העור מתקלף לו
כמו נחש שמשיל את עורו
ועוד אין לי תשובה מספקת
אני בא לבד

כמו ניגון נקי בזמן עבר
מתעורר לשמע צליל מוכר
וקורא לך, עד תום הליל...
ובתו קלוש שואל
איך חיי הפכו שינה וצל

לא עצוב בכלל
אני קורץ ללילה, לא די לה
אני זה בנפרד
אז בואי תתני לי יד
אני בא לבד
תראי, אני עומד פה
על ראש גבעה
מורם
לא נשרף מהשמש
אני יכול לשיר
תראי, אני צועק!
מקווה שמשהו טוב יפול
ויתפחלץ ראשי
אסתנוור מהיופי
של שיר פשוט שלי
של מנגינה רכה ומתוקה
שתקברני, תספוג את ההספד
תראי, אני צועק!
להזריע את הלילה
בקול גדול, בשיר, בלחן
אני בא לבד


בא לבד, בא נקי...