האביב המדומה שנפל פתאום על אותו שבוע הביא איתו אווירה
מעניינת. זו הייתה אווירה של קיץ, אך כזו המזוקקת מכל
תחלואותיה של העונה. הייתה אווירה של חופש מעורבלת עם הרגשות
של התחלה חדשה. היה משהו באוויר, באמת. כהקדמה לבוא האביב
שניים שאכפת להם, בחור ובחורה, הגיעו לילה אחד לשדרה ויצרו לב
אדום ממרצפות קטנות ומרובעות. הייתי שם. כן, הייתי שם במקרה.
מדי פעם מתעוררים להם בתל אביב כל מיני "אמני רחוב". זה מושג
שהמצאתי כרגע. בטח יש הגדרה קצת יותר אלגנטית לאנשים האלה
שמכניסים קצת צבע לאורבניות. הכוונה היא טובה והכוונה היא
מחמאה ל"אמני הרחוב" הללו. המיתוס הוא שהם באים באישון לילה
ובחשאיות מרובה, כדי שלא ייחשפו, מקשטים את העיר. אנשים בלי
פנים. הייתי בר מזל בדיעבד להיות נוכח ברגע כזה של חסד שלא
הייתי מעלה בדעתי שניתן לתפוס. באותו לילה עדיין לא נגלתה
התמונה המלאה של יצירתם של השניים והם נראו לעוברים והשבים
כיצורי לילה תל אביביים הגיוניים. כעבור יומיים גיליתי את הלב.
בטיול לילי שגרתי בשדרה, באותו השבוע האביבי באמצע החורף,
החלקתי על הלב. לא בכוונה. גם לא ממש נפלתי. זה היה רק איבוד
שיווי משקל לא מתוכנן. באותו טיול לילי שגרתי בשדרה גם פגשתי
זוג חברים. היא הייתה ידידה טובה, הוא היה בחור מאוד מוצלח
שהיא הצליחה לתפוס. היא הייתה מחליפה אותם לעתים קרובות, הוא
היה מאוד מוצלח ויחד הם היו חודשיים. זוג יפה. לא רוצה לקנא,
לא רוצה להיכנס לזוגיות, לא רוצה לחדור לחדר המיטות. רוצה
לציין עובדה: הם היו זוג יפה. האוויר סימן התחלה חדשה, אני לא
סימנתי כלום. אני קיוויתי לבת זוג יפה. רציתי שנהיה יפים.
רציתי אהבה מהסרטים. אוף, שוב פעם הסרטים האלה. אוף, שוב פעם
האהבה האידיאלית הזאת. זה לא היה מהסרטים, זה היה מהחיים, צריך
לזכור את זה. יש אהבה מטורפת בחיים, יותר מכל החיים עצמם. לא
ממש היה לי את הסיפור האידיאלי שרציתי בראש. הייתה לי יותר
תמונה כללית של זוגיות. אולי לא ידעתי בדיוק לפרטי פרטים מה
קורה בה, אולי כי לא האמנתי שזה יקרה לי.
יממה אחרי, הכל נראה אחרת. האביביות התחלפה בחורף גשום. לא גשם
מזיק ומציק למדי, אבל בכל זאת הקור היה שם. אני בינתיים חזרתי
לקרקע. מכיר במגבלות הקיום העכשווי שלי. הגשם ניפץ את האווירה
המיוחדת והמזויפת שכל כך נהניתי להתענג עליה לפני 24 שעות.
חלומות ופנטזיות ירדו לגובה העיניים וחשפו את פרצופם האמיתי.
הדבר הכי טוב שאוכל לקבל, כך הבנתי, הוא היכרות של לימודים עם
בחורה ממוצעת. איאלץ להסתפק בזה, ולא, איאלץ לעצום את עיני
ולהתנתק עד אשר תגיע נסיכה מהשמיים. האם אני מאמין בכל זה?
נחמד לפנטז, לא?