New Stage - Go To Main Page

הדס ניל
/
מיס פתטיקה(כן, זו אני)

"מי צריך אותך
יש בי צריחה
שמתוכי ממך
למרות שהסתירה
אומרת
שאני צריכה
וזאת בדיחה
פתטית."


כל היום, מאז שנעצת בי קרס עמוק עמוק בשחלות, אני רוצה לדבר
איתך.
וההרגשה ממלכדת אותי מלנשום אויר בודד.
כל הפרנויות של פעם קופצות אלי חזרה.
היום פתחתי את הדלת והן כולן התנפלו עלי עם חיוך של -"כמה זמן
לא התראנו..,אנחנו פה עכשיו עד שלא תוכלי יותר".
אני עמדתי שם קפואה, עם הידית ביד, נדחקת לקיר ע"מ שלא ידרסו
אותי בהכנסן.
כל הבית שלי מלא עקבות בוץ מביצות חשוכות ועשבי בר משדות
רחוקים.
אני הולכת עם שוקר חשמלי ויעה אחרי הפרנויות, מקווה להיות
מהירה מספיק ע"מ לתפוס אחת, לחשמל אותה ולראות איך היא צונחת
לא אמיתית ליעה ולפח.
אבל, האמת היא, שכמו דחליל אני תקועה במקום, מתנודדת באויר,
מפרפרת.
בראש שלי אני רודפת וצדה פרנויות, ופחדים ואהבה, צדה ומפחלצת.

במציאות על הקרס שלך.
עם טיפות יאוש שזולגות לי מבין הרגליים.
אני מקשיבה שוב למזכירה שלך, למרות שהבטחתי לעצמי שלא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/9/01 14:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס ניל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה