כל הערב ניסית לגרום לי
לתת לך להתערב.
התחננת שאתן לך
להשתתף בכאביי.
יצאת מגדרך
בכדי להיכנס לשלי.
עשנת הרבה,
בכית,
השתעלת,
הפנים שלך התייפחו
ואז התיאשת והלכת,
מותירה אותי עם כל הרהורי החרטה,
רגשות האשמה שלא מרפים.
עכשיו אני מביט דרך החלון בתקווה
אל הפאב שממול.
אחר כך מסתכל על הפנים האלו במראה
ומבין את זה.
שנינו סגורים הלילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.