[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לוי בך
/
עץ המשאלות

קוראים לי גיל ואני בכיתה ג' 3 בבית ספר ניצנים.
לפני שנה ורבע כשהייתי בכיתה ב' 3 אצל המורה לבנה לכבוד
טובישבט נטענו שתיל של עץ חצוצרה (נדמה לי). לבנה אמרה
שהחצוצרה הוא עץ מיוחד מאד, ושאם כותבים בפתקים את המשאלות
שלנו ותולים אותן על העץ כשיש רוח החצוצרה מחצרץ אותן לשמיים.
ושאם באמת נרצה את המשאלות ושאם באמת נתכוון אליהן (לבנה אמרה
שגם צריך להתנהג יפה אבל את זה מורים תמיד אומרים) המשאלות
שלנו יתגשמו.

כשכתבנו את המשאלות שלנו לפני השתילה שמעתי את יעל מספרת לדנה
בשולחן שלפני שלבנה בטח שכחה להגיד לנו שאסור לספר לאף אחד מה
המשאלה שלנו - כמו בנרות של היומולדת, וזה בכלל לא נכון. קצת
מקודם ביומולדת שלי סיפרתי לכולם שאני רוצה בולים מכלמיני
מדינות לאוסף שלי וקיבלתי המון בולים.

כשכתבנו את המשאלות שלנו היו כאלה שבלי לחשוב כתבו עוד ועוד
ועוד משאלות כאילו שהחצוצרה היא תזמורת שלמה. ואני חושב שדנה
בכלל לא כתבה משאלות. אולי אם היא לא כתבה משאלות לעץ היא לא
רוצה כלום. אפילו כשיעל הציעה לדנה להעתיק משאלה שלה דנה אמרה
שהיא לא רוצה את המשאלות המטופשות שלה ושאבא שלה אמר שמשאלות
מתקיימות רק בסרטים של דיסני היא התעצבנה כל כך והתחילה לעשות
פרצופים מוזרים. בהתחלה המורה לבנה אמרה לה להפסיק אבל דנה
המשיכה לגלגל את העיניים שלה ולמתוח את השפתיים. רק אחרי שיעל
התחילה לבכות דנה הפסיקה עם הפרצופים. פעם סבתא שלי אמרה לי
שמי שעושה פרצופים כאלה יותר מדי הפנים יכולות להתקע לו
ולהישאר ככה, אבל מי שעושה אותם אפילו קצת - גם אם  הפרצוף שלו
נשאר אחרי זה נורמלי בלב של מי שרואה אותו הפרצוף נשאר מוזר.
אני לא בטוח מה זה אומר אבל אני לא עושה מאז פרצופים.

ראיתי שגם לבנה ישבה וכתבה משאלה, רק אחת. אחרי שהיא הסבירה
לנו איך לכתוב את המשאלות שלנו ואמרה לא לבקש שבית הספר שלנו
יישרף או יהרס או יסגר (יריב סיפר לי שהוא ביקש שכל המורים לא
יבואו ושכל הזמן נשחק במגרש) לבנה רשמה פתק עם משאלה וכשבאתי
להראות לה סתם משהו ניסיתי להציץ אבל הפתק עם המשאלה שלה היה
סגור.

כבר בבוקר כשבאתי לבית הספר שמתי לב לחצוצרה. בדיוק כששיחקתי
עם יריב במגרש איזה אדון הביא עציץ קצת גדול מדי, היה מצחיק
לראות אותו מנסה להכניס את העציץ בשער הקטן הוא ממש נראה כמו
כלב שמנסה לתפוס את הזנב של עצמו. כשיצאנו מהכיתה יריב ועוד
כמה ילדים ישר רצו לכיוון הרחבה הגדולה, אני לא רצתי איתם אבל
הגעתי לפני לבנה ושאר הבנות. ברחבה הגדולה היה מגרש הכדורגל
והכדורסל ומסביב היו שתולים עצים גדולים שפעם הביאו כדי לשתות
את הביצות שהיו פה. כמעט בכל שבוע כדור רגל או כדור סל היה
נתקע על הענפים שלהם ותמיד צחקנו שרק אצלנו בבית ספר ניצנים
כדורים גדלים על העצים. את החצוצרה שתלנו באותה שורה עם שאר
העצים, ופתאום היא נראתה קצת קטנה מדי.

אחרי ששתלנו את החצוצרה כולנו תלינו את המשאלות שלנו על העץ
וגם לבנה עזרה לנו כי לא יכלנו להגיע לענפים הגבוהים. כדי
שהחצוצרה תנגן צליל ולא תעשה סתם רעש שמנו עם המשאלות גם מלא
סרטים צבעוניים. אחרי שהחצוצרה היה שתול ומלא במשאלות שלנו
ישבנו ושרנו שירי טובישבט וגם אכלנו קצת פירות יבשים.
כשהרגשתי שנושבת רוח ניסיתי להקשיב לחצוצרה אבל רק שמעתי את
הסרטים מתקפלים ונתקלים בעץ אבל יכול להיות שהדיבורים של
הילדים בכיתה שלי פשוט הפריעו לי.

קצת אחרי טובישבט ריקי התחילה להיות המחנכת שלנו. אמרו לנו
שלבנה קצת חולה וצריכה לנוח. ריקי לימדה אותנו על המחזור של
המים. איך שהם הופכים לאוויר ועולים לשמיים והופכים לעננים.
בהתחלה לא הבנתי למה לא משתמשים במים כדי לבקש משאלות אבל בסוף
תפסתי שזה בטח בעיה לקשור דף אפילו רק עם משאלה אחת למים.
בבית כשהסתכלתי בחוברת הבנתי שיש בעיה אפילו יותר גדולה, אחרי
שהמים הופכים לעננים הם הופכים לגשם ויורדים למטה עד שהם שוב
הופכים לאדים. אולי זה ככה גם עם עץ החצוצרה שלנו כי המשאלה
שלי עוד לא התגשמה.

יכול להיות שלעץ יש תור או שהוא קודם עושה את המשאלות של מי
שמבקש הרבה כדי שהם לא יצטרכו לחכות הרבה זמן והמשאלות שלי ושל
לבנה, שביקשנו רק דבר אחד, מחכות לסוף. אפילו שמעתי את יעל
מספרת לדנה ששתי משאלות שלה התגשמו אבל היא לא הסכימה לגלות
איזה משאלות כדי שגם האחרות עוד יתגשמו.

מלא זמן אחר כך, ממש עד החופש הגדול, הייתי עובר ליד החצוצרה
ומנסה לשמוע אותה מנגנת את המשאלות שלנו. לפעמים לא הייתה רוח
וגם כשהייתה לא שמעתי את החצוצרה מחצרץ את המשאלה שלי. כשאחותי
הקטנה סיימה את גן חובה הם שלחו את המשאלות שלה לשמיים עם
בלון. חשבתי לבקש מאמא בלון כזה כדי לשלוח את המשאלה שלי גם כן
אבל אי אפשר לסמוך על בלונים כי אחרי שעוזבים אותם הם עושים את
מה שבא להם ובכלל אולי בדרך הבלון יתקע על איזה עץ. עצים
נשארים רק צריך שהרוח תגרום להם לנגן.

בכלל אולי זה כבר לא משנה כי בשנה ורבע מאז טובישבט החצוצרה
שלנו לא נראה כל כך טוב. בסתיו נשרו לו כל העלים לפני שאר
העצים ואפילו שהפתקים עם המשאלות שלנו מנייר קל מאד תמיד נראה
לי כאילו שהם מושכים את הענפים שלו למטה. ועכשיו ששאר העצים
מתמלאים שוב בעלים ואפילו בפרחים רק החצוצרה שלנו עוד נראה כמו
בחורף. אולי זה כי הוא מקווה שהרוחות היותר חזקות שבחורף יעזרו
לו לנגן את המשאלות יותר טוב. אבל יום אחד, כשעצרתי ליד
החצוצרה כדי לנסות לשמוע את המשאלה שלי שמתי לב ששני ענפים
נפלו מהעץ אני גם חושב שאחד מהם זה הענף עם המשאלה של לבנה
ואני לא יודע כי אני לא רוצה לפתוח אותו. אולי לבנה ידעה שהיא
תהיה חולה וביקשה להיות בריאה ואם אני אפתח את המשאלה שלה אולי
בטוח שהיא לא תתגשם? מצד שני אם הענף נפל אולי זה אומר שהמשאלה
כבר התגשמה? הכי אני מפחד שחצוצרת המשאלות שלנו לא תצמיח שוב
עלים, כי בלי העלים שלה היא לא תוכל לנגן את המשאלות שלנו ושל
לבנה לשמיים. אני מפחד ששמנו יותר מדי משאלות על שתיל חצוצרה
קטן אחד ושהמשאלות של לבנה ושלי לא יתנגנו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מציצנות = סקס
בטוח


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/05 16:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לוי בך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה