עזבנו אחד את השני. זה היה מושלם. היה לו ריח וטעם טוב בפה,
כמו שאני אוהבת, מין טעם מסטיק מנטה נענע כזה. כל-כך טעים.
המשכנו להתחבק, עוד לא אמרנו מילה אחד לשני, הכל היה כל-כך
ברור... הכל.
עזבנו אחד את השני, והוא אמר לי בקול רועד משהו: "כל-כך
התגעגעתי..." ואני כולי הסמקתי. כי הרי זה נכון, גם לגביי. אחח
אחח.
הוא לקח את התיק הגדול שלי על הגב שלו, ואני לקחתי את התיק
הקטן עליי, "כזה ג'נטלמן החבר שלי" סיננתי לעצמי בין השיניים.
והוא שמע, ראיתי איך שהוא הבין, איך הוא עיכל את זה. הרי הוא
כל-כך דומה לי, ואיך שזו בדיוק התגובה שהייתה יכולה להיות לי
אם היו מחמיאים לי באותו רגע.

זה היה עיתוי מושלם, פשוט מושלם. אמא ואבא נתנו לי אישור לישון
אצלו, ההורים שלו הסכימו, ובמילא לא היו בבית.
הגענו לבית שלו, לא הייתי בטוחה איך זה יילך בדיוק, אם אני אשן
איתו, אצלו במיטה שלו, או שלמען הבירוקרטיה אני אצטרך לישון
אצל אחותו או משהו כזה. כנראה שאיפשהו בדרך הוא קלט את
ההתלבטות שלי, ואמר: "ההורים שלי לא בבית עד מחר, להם לא אכפת
איפה את תשני..."
הגענו אליו, הוא לקח את התיק הגדול שלי, ושם אותו בחדר של
אחותו. "קיבלתי הוראות מסויימות מאוד, את ישנה בחדר של אחותי!
אבל את יודעת שמה שהם לא יודעים, לא כואב להם..."
מוח קרימינלי לחבר שלי הזה. יא-אללה.
להגיד ת'אמת? לא הבנתי איך לא התנפלנו אחד על השני באותו
רגע...

הוא שם ת'תיק בחדר של אחותו, תפס לי את היד והוביל אותי
לאנשהו. הוא לקח אותי מהחדר של אחותו דרך מין מסדרון לסלון,
ומשם פתח את החלון של המרפסת. זה היה יום קריר כזה, והשמש
התחבאה מאחורי המון עננים, הכל היה ערפל כזה, וקריר. מזג
האוויר האהוב עליי.
התיישבנו על הספה, כאילו שזה הדבר הכי טבעי בעולם, והתחלנו
להתנשק, מהר מאוד מצאנו את עצמנו שכובים, בעוד שהוא מנשק ומחבק
ואוהב כל-כך.
הוא הוריד את ממני את החולצה, זה היה כל-כך טבעי, למרות שהיסוס
קטן פשט לרגע בראשי. "זה בסדר", זה בסדר.
נשארתי רק עם גופייה. חזייה לא הייתה עליי. זאת הייתה החולצה
שלי, שהיא גופייה חשופה עם מין חתיכת בד קטנה שמשמשת כחזייה
כזו. נעצרתי לרגע, והוא הסתכל עליי בשאלה, סידרתי את הגופייה
והמשכנו לנו. החולצה שלו מהר מאוד גם ירדה, גם לו הייתה גופייה
קטנה ולבנה, היא ירדה מיד. את הגופייה שלי הוא לא מיהר להוריד,
ושמחתי על כך, שככה הוא מבין אותי ויודע בדיוק מה יפריע לי
בהתחלה.

שכבנו שם, ככה, אולי דקות, אולי שעות, פושטים עוד ועוד בגדים,
אבל עדיין, נזהרים. ככה זה תמיד, טעימה מהאש וטבילה במים, הכי
טוב, הכי מתגרה, ומי כמוהו יודע שהתגרויות זה מה שעושה...