היקום נמצא אצלי במרתף.
בניתי לי מעבדה קטנה שמתעסקת בממדים שונים,
פיתחתי רעיון, משהו בקנה מידה זעיר, לא פרויקט אינסופי
מתפתחים שם אנשים זעירים מיסודות כימיים שאספתי בגינה.
הם חיים הרחק מכאן,
ונוצרו ממפץ בניסוי מוטעה שערכתי.
לפני מיליארדי שנים של בני אנוש,
הם חיים על מערכת עיגולית שקראו לה "כדור הארץ" או "גאיה".
הולכים ונושמים חמצן ופחמן
ודמעות הבדידות שלי משקות להם את היבול
גורמות להם לצאת ולרקוד בגשם
להתכנס תחת השמיכה
לרוץ למקומות מסתור.
מצחיק, מצחיק שהייאוש שלי גורם להם לרוץ ולהסתתר?
כאילו הם לא יכולים להכיל אותו.
הם עושים דברים מופלאים, אותם אנשים
שמעולם לא תיארתי שאפשריים
באמת שהם קסומים
אבל צריך ללכת לישון עכשיו,
שאמא לא תבוא ותראה איזה בלגאן עשיתי במרתף.
אני מקווה שהם נפרדים יפה לשלום,
כי מחר כבר אעבור דירה
ואבנה לי יקום במקום אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.