נוחתת אל אורות בכל הצבעים;
הכל כמו שמיים מלאי כוכבים.
רחובות ודמויות ללא סוף-
רוצה עיניים יותר גדולות - לקלוט
כל הפרצופים לאורכן של מדרכות,
לחבוק את הפארק ואת כל האוהבים,
לזעוק אל החיים הכבירים
המלאים בגודש של תיאטרונים,
מוזיאונים ותהלוכות לפידים.
הייתי רוצה לרוץ ולרוץ-
לא לפספס שום חוויה שבחוץ,
כמו לשמוע את פעמוני הכנסיה הגדולה-
אולי סנטה קלאוס ייתן לי סוכריה?
את פאר הדגלים
אשר לאלפיהם מתנוססים...
חיה את המראות,
מגבירה התחושות,
פורץ האדרנלין-
ככה עושה לי זו העיר.
ברודוויי עם פאבים ומלון ענקי-
אוי, כמה חושקת בהם אנוכי,
רחובות של מנהטן עם דופק החיים
כמו מקהלה בשירה סוערת אין-סופית.
מנהטן, לעד אחשק בעצמתך!
20/12/03 |
