עכשיו, אחר האהבה
מדפדפת שנית בציורי הנוף
ורואה ציור נאיבי
שאינו יותר ממה שהוא-
מסילת ברזל נוקשה,
מרחקים אומנותיים
עם פענוחים של מלמולים,
ואנחות.
בינתיים אני ממשיכה לעקוב
וכבר אחר השקיעה,
נועלת יום נוסף,
ולו גם קר.
נדמה לי שאברך את הקטר
על חסד קטן...
28/05/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.