New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
מה שפיתה אותי אצלה

מה שפיתה אותי בהתחלה היו כמובן המילים ומה שביניהן,
והיו אלה מילים ממגנטות אשר טיפחו מחשבות ומה שביניהן.

והמילים הכתובות הובילו אל השיחות והתמכרתי לניגוני מילותיה-
הקול הזה, שלא היו לו גוף או/ו פרצוף חדרו אל מוחי המסונוור,
וזהו פיתוי מוחץ, חסר ערווה שאין ממנו חזרה.

והיו למילים גם תכנים, למעט הניגונים, והן הבטיחו מתיקות
אשר הבטיחה לזחול לחושך חיי כמו במנהרת כניסה לארץ האהבה.

מה שפיתה אותי היתה הכמיהה המולדת להרקיע אל השחקים-
שהיא תיקח אותי כל-כך גבוה אל האהבה הבנוייה לתלפיות.

מה שפיתה את לבי היא האהבה הטהורה שהיא שילחה אליי בכוונות
טובות ונגעה בכמיהותיי הכי חרופות.

מה שפיתה אותי היתה האפשרות למצוץ את שדיה, ללקק את ערוותה...
לזיין לה את הצורה... הכל בתמורה לפיתויה.


19/06/02



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/3/05 13:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה