היום הראשון ללימודים. כיתה ז'. כל הכיתה יושבת.

המורה: ואני בטוחה שביחד, ילדים חמודים, תהיה לנו שנה מופלאה

לכיתה נכנס עידן, עם תיק זרוק על הכתף.

ה: ככה מתחילים את השנה? באיחור?
ע: תצפי לעוד הרבה כאלה
ה: סליחה? מה אמרת?
ע: גם מכוערת גם חירשת? קשה למצוא כאלה בימינו
ה: אתה שומע מה אתה אומר?
ע: חשבתי שסיכמנו שאת זאת עם הבעיות שמיעה.
ה: אדוני! בוא איתי עכשיו למשרד המנהל!

ארנון קם.

ה: כן. מה אתה רוצה?
א (לאט וברור כאילו הוא מדבר למפגר): אני רוצה ללכת לשירותים
ה: אתה גם רוצה עונש?
א: את באמת חירשת. אמרתי שאני רוצה ללכת לשירותים. (מוציא
תרשים של אסלה) שי-רו-תים! את מבינה את זה?!
ה: שניכם בואו איתי למשרד המנהל! תלמידים חכו כאן.

המורה יוצאת מהכיתה. ארנון ועידן אחריה.

המורה: חכו כאן.

הם מתיישבים בשני כיסאות  המורה בשיא העצבים נכנסת למשרד
המנהל. שומעים את השיחה מהמשרד


ה: אני לא יכולה איתם!!!
מנהל: מה את רוצה ממני?
ה: אני לא יכולה עם המפלצות האלה!!! היצורים המגעילים האלה!!!
מ: אמרת שאת אוהבת ילדים. עכשיו את אומרת שהם יצורים מגעילים?
בתור מורה את אמ-
ה: לא! לא התכוונתי ל-
מ: את קוטעת אותי באמצע משפט?
ה: תקשיב שניה אידיוט!
מ: מה אמרת?
ה: אוי! אני...
מ: את מפוטרת!!!!!

ארנון ועידן מחייכים

א (מושיט יד): ארנון
ע (לוחץ אותה): עידן

כעבור ארבע שנים

ע: איזה מספר זה?
א: 26 מחנכות ו-57 מורות מקצועיות
ע: פששש... מרשים
א: מקצוענים או לא?