New Stage - Go To Main Page

רחל שלזינגר
/
העץ הגדול

אהבה, מילה גדולה, אנשים אוהבים את משפחתם, ביתם, חיות הבית
שלהם ובכלל את כל הסובב אותם. אבל כיצד אפשר להסביר את האהבה,
שחש מושב שלם בעמק-יזרעאל, לעץ אחד בודד שעמד באמצע הכביש
בכניסה למושבינו הקטן?
"העץ הגדול" קראנו לך. היית עץ אלון גדול ורחב, גזעך חילק את
הכביש לשניים, ענפיך העבותים התפרשו על פני שני החלקים של
הכביש ועטו צל נעים על איזור גדול. היית ידידותי, הקרנת
טוב-לב, היית סימן היכר, היית מקום משחקים, היית תחנת אוטובוס,
היית אבא גדול ומבין ואחר כך סבא טוב, היית יציב, היית שלנו,
תמיד היית.
אהבתי אותך, אהבתי לטפס עליך, היה קל. ענפיך היו רחבים ונוחים
לטיפוס. חברתי אלקה ואני היינו מתמקמות בין ענפיך, לכל אחת היה
את הענף שלה ושם הייתה בונה לה בית קטן, פינה קטנה. זה היה כמו
חלום, הייתי יושבת בין ענפיך החזקים ומרגישה בטוחה ורגועה,
בפינה קטנה משלי עם עולם
דמיוני שיצרתי.
הכרתי כל ענף כל הסתעפות חדשה, ידעתי איפה הענף נעשה דקיק ויש
להיזהר ממנו ואיפה בטוח. כן, זה היה מקום בילוי שלנו, עד
שגדלנו וילדים אחרים שיחקו אצלך ובחיקך.
גידלת דורות ילדים, היית חלק מהנוף, חלק מילדותינו, נשמתנו
ואופיינו. חלפו שנים אנחנו גדלנו והתבגרנו וגם אתה הזקנת,
עלינו ראו, עליך לא כל כך. מי חשב על עץ שמזקין, מי חשב שאתה
עלול
לא להיות, אתה הדבר היציב ביותר שהיה.
כאשר גיליתי שאתה איננו, נעצרה נשימתי, הייתי בהלם, הכביש נראה
ריק עגום ויבש. עצב ירד עלי, אף אחד לא אמר לי שאתה גוסס, אף
אחד לא אמר לי שאתה גומר את תפקידך בעולם הזה. מי יברך אותי
לשלום בבואי ובצאתי? זהו, העץ הגדול איננו, העץ הגדול נגמר,
שלום לך עץ יקר, יהי זכרך ברוך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/3/05 13:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רחל שלזינגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה