ג'ורג'יה פרנקל / עיתים |
"לעיתים" אמרתי,
"רק לעיתים".
אני הולכת לישון עם הריח
שלך, בערב,
מתעוררת אל תחושת זכרון
מתוק שמתחמק עם קרן
שמש ראשונה.
כמעט כמוך.
אני הולכת לישון עם הרגשת
בטחון בזה שאין לי אותך.
לפעמים אתה שב אלי, כמו
ילד מבוהל.
הזרועות תמיד פתוחות.
"את רוצה בו?" שאלת.
"לעיתים."
אמרתי
כל העיתים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|