אני שוכבת במיטה עם הפנים לתקרה, היד הנמצאת מתחת לראשי
מתחילה להירדם ואני לא יכולה לקום.
נחירות מושמעות בכל חלקי הבית יחד עם ברז שלא נסגר כראוי.
הסדקים לאורך כל הקיר נראים כמו רכסי הרים ונותנים לו מראה של
מפה.
לאט לאט אורה של השמש הזורחת מתחיל לבקוע דרך התריסים והחדר
מתחיל לקבל צורה.
השקט של הלילה הופך לקולות של בוקר, משאיות זבל מעמיסות פחים
וצפצופי המכוניות שממהרות לעבודה, מבשרות על בואו הקודר של
הבוקר...
רוב הכלבים כרגע עסוקים בטיולם הראשון להיום, בעוד שאצלי הכלבה
הישנה נראית שלווה ברמה שתגרום לבן אדם לקנא.
ואני לאט לאט מתחילה להירדם,
עיניים נעצמות, הקולות הופכים לעמומים,
הכל מתחיל להעלם ואז, חושך ושקט.
|
